חזרה
0 פתקים הושלמו תרגיל 20 דקות לכל תחנה
תרחיש קבוצה 1

משבר "הקטל בכבישים" – בין אשמת הנהג לכשל המערכתי

2025 הסתיימה עם 459 הרוגים בכבישי ישראל — שיא של עשור. כמעט 100% מהתאונות מסווגות כ"גורם אנושי", אבל דוח המבקר חושף חוסר של 35% בבוחני תנועה ותקציבי הסברה שקוצצו ב-2015 ומעולם לא שוקמו. כשל אנושי או כשל מערכתי?

כלים לתרגול

○

הערכה ומדידה

איך נדע אם המדיניות הצליחה?

○

מפות חשיבה

איך נמפה את המורכבות?

○

השוואה בינלאומית

מה ניתן ללמוד מאחרים?

○

שיתוף ציבור

את מי משתפים, ואיך?

הערכה ומדידה

ממתין
  • טרם נכתב

השוואה בינלאומית

ממתין
  • טרם נכתב

שיתוף ציבור

ממתין
  • טרם נכתב

מפות חשיבה

טרם הועלתה תמונה
תרחיש קבוצה 1

משבר "הקטל בכבישים" – בין אשמת הנהג לכשל המערכתי

בעשור האחרון, וביתר שאת בשנים 2024-2025, מדינת ישראל חווה נסיגה דרמטית בבטיחות בדרכים: שנת 2024 הסתיימה עם 439 הרוגים, ושנת 2025 שברה שיא נוסף עם 459 הרוגים – עלייה של כ-20% לעומת הממוצע השנתי בשלוש השנים שקדמו לה. בעוד שמדינות האיחוד האירופי מציגות ירידה ממוצעת של כ-17% במספר ההרוגים בעשור האחרון, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שהציגה עלייה כה חדה. הנזק הכלכלי למשק כתוצאה מתאונות דרכים נאמד ב-16 מיליארד ש"ח בשנה, אך למרות חומרת המצב, מאז 2015 הממשלה לא אישרה תוכנית אסטרטגית רב-שנתית מתוקצבת לצמצום הנפגעים.

מנתוני המשטרה עולה כי קרוב ל-100% מהתאונות הנחקרות מסווגות ככאלו שנגרמו בשל "הגורם האנושי". עם זאת, דוח המבקר חושף כי המשטרה סובלת מחוסר של 35% בבוחני תנועה, וכי קיים פער עמוק בין סיבת התאונה הרשומה (למשל: סטייה מנתיב) לבין שורש הבעיה (כגון הסחת דעת, עייפות או תשתיות לקויות) שאינם נחקרים דיו. במקביל, תקציבי החינוך וההסברה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) קוצצו בעשרות אחוזים.