איך נדע אם המדיניות הצליחה?
איך נמפה את המורכבות?
מה ניתן ללמוד מאחרים?
את מי משתפים, ואיך?
לכל שאלה רשימת נקודות משלה. הוסיפו נקודה בכל פעם — היא נשמרת מיד ומופיעה אצל כל חברי הקבוצה. כל שורה שתכתבו בשדה ההוספה הופכת לנקודה נפרדת. אפשר למחוק או לערוך כל נקודה. כשסיימתן.ם — פרסמו.
שאלת רפלקציה...
מפת חשיבה משותפת — כל מה שתציירו רואים האחרים בקבוצה בזמן אמת. הקישור נשמר בפתק לסיום.
מערכת החינוך החרדית בישראל נחלקת למעמדות משפטיים שונים ("רשמי", "מוכר שאינו רשמי" ו"פטור"), המכתיבים את שיעור התקצוב הממשלתי ואת היקף המחויבות לתוכנית הליבה. נתוני מבקר המדינה מעידים כי כ-56% מהבנים בחינוך היסודי החרדי לומדים לימודי ליבה חלקיים, בעוד בחינוך העל-יסודי שיעור הלומדים במוסדות ללא לימודי ליבה כלל עומד על כ-84%. באשר למדיניות הפיקוח, ממצאי המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביעים על שימוש מועט בסנקציות תקציביות; בשנת תשפ"ד, משרד החינוך קיזז תקציבים ל-6% בלבד מכלל מוסדות החינוך החרדי לבנים בגין אי-עמידה בחובת הליבה, והמשרד נמנע בפועל משימוש בסמכותו לשלילת רישיונות ממוסדות אלו.
נתוני התעסוקה וההכנסה מצביעים על פערים בין גברים חרדים ליהודים לא-חרדים. נכון לשנת 2024, שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על כ-54%, לעומת כ-87% בקרב גברים יהודים לא-חרדים. לפי נתוני שנת 2022, גבר חרדי משתכר בממוצע כ-49% לעומת גבר יהודי לא-חרדי (9,929 ש"ח לעומת 20,464 ש"ח בהתאמה), פער המיוחס במקורות לפערי מיומנויות ורקע לימודי חסר במקצועות יסוד כגון מתמטיקה ואנגלית. בקרב גברים חרדים הפונים ללימודים אקדמיים, נרשמים שיעורי נשירה של כ-31%, גבוהים מאלו של גברים יהודים לא-חרדים.
במקביל, סקרי עמדות משקפים רמת אמון נמוכה של הציבור החרדי במוסדות השלטון והחוק. לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, 93% מהחרדים מדווחים על חוסר אמון במערכת המשפט, 80% בכנסת ו-79% במשטרה. רוב המשיבים (כ-83%) אינם מסכימים עם סמכות הכנסת להכריע בנושאים מהותיים לאורח חייהם, כגון גיוס בני ישיבות לצבא.